עמותת מקור היא הבית למימוש החלום שלי

חלום שתחילתו בזיכרונות קדומים ועצובים. אב אומר לביתו "את לא יכולה ללמוד לנגן כי אין לנו פסנתר ואין לך איך להתאמן". או ילדת חוץ בקיבוץ, שרצתה ללמוד לנגן אבל לא נתנו לה כי ילד אחר, בן משק, רצה גם ולא היה לכולם. זיכרונות של רגעים בהם הרצון המהוסס נדרס בחוסר רגישות.

בבגרותי הבנתי עד כמה רגעים עדינים אלה היו משמעותיים. 

​

והחלום מדבר על חופש ועל יצירה. מקום בו המילה "יצירה" יכולה להתחיל במילה של שיר או בתו מוזיקלי, אבל תמשיך ותתגלגל עד האפשרות של כל אחת ואחד ליצור במחשבה ובמעשה את החיים כרצונו.

​

אנחנו יוצאים אל העולם הזה חופשיים. אבל אז, באותו רגע, מונחים עלינו כבלים. כבלי המשפחה אליה נולדנו, כבלי החברה בה נגדל, התרבות, המעמד, כבלי כוחות החזקים מאיתנו.

עם זאת, באותו רגע אנחנו גם בתחילתו של מסע השחרור מהכבלים האלו.

המסע אל החופש.  

 

כמה מילים על חופש

החופש הוא הזכות שלנו לבחור את הדרך בה נחיה. לקבל החלטות לגבי החיים שלנו.

החופש לבחור איך למלא את היומיום.

החופש לחלום.

פאולו פריירה, מגדולי המחנכים וההוגים אמר: "החירות נרכשת באמצעות מעשה. לא כמתנה. שחרור אותנטי הוא תרגול. פעולה אקטיבית, התבוננות ושיקוף של בני האדם על עולמם, במטרה לשנות אותו". 

ועל זה בדיוק חלמתי.  

במרכזי המוזיקה שלנו  בני הנוער לומדים לבחור לעצמם עתיד, לומדים לחלום. לומדים למצוא את דרכם אליו. אני רואה את ניצחון רוחם של בני הנוער המופלאים. כיצד הם מתגברים על אינספור מכשולים, לומדים, מתרגלים ומצליחים לממש וליצור.

​

ועוד לא אמרתי מילה על מוזיקה, ועל הכוח העצום שלה להפיח את התקווה ולשיר את החלום.